פרק שלישי: מתחיל להתחיל

פרק שלישי: מתחיל להתחיל

העיר התעוררה לאיטה. צלילי צופרי המכוניות הראשונים התערבבו בקולות העמומים של הבוקר, קצב חיים מוכר שהזדחל פנימה מבעד לחלון. יונתן קם באטיות, תחושת כובד עדיין רובצת על כתפיו, אך במעמקי לבו – משהו זז.

הוא התלבש במהירות, תחושת דחיפות חדשה מלווה את תנועותיו. האם זו ההודעה של נועם? או אולי הידיעה שדברים חייבים לזוז? הוא יצא מהדירה, האוויר הקריר ממלא את ריאותיו בנשימה עמוקה. לרגע אחד, הוא פשוט עמד שם, בעיניים עצומות, מקשיב לקולות של העולם – הרוח ששיחקה בעלים היבשים, צעדים רחוקים על מדרכה, וצחוק עמום שבקע מאיזה חלון פתוח.

באותו הזמן, הדמות העייפה צעדה גם הוא לעבר תחנת הרכבת. הוא הידק את אחיזתו בתיק הבלוי שלו, מציץ לשעון ברגע של היסוס. הדלתות נפתחו, ומבלי לחשוב פעמיים – הוא צעד פנימה. בפנים, הוא הביט על ההשתקפות שלו בזגוגית, שואל את עצמו אם זה באמת הצעד הנכון. הוא סגר את עיניו לרגע, ממלמל לעצמו, "לפעמים צריך פשוט לזוז, גם אם הדרך לא לגמרי ברורה."

יונתן הגיע לבית הקפה של נועם. הפעם הוא לא חיכה להזמנה, לא תהה אם עליו להיות שם. הוא רצה להיות שם.

"מתחיל להתחיל?" שאל נועם בחיוך.

יונתן חייך חזרה, לראשונה מזה זמן רב. "הגיע הזמן להתחיל באמת."