פרק רביעי: הסימנים שבדרך

פרק רביעי: הסימנים שבדרך

"אני רוצה לדעת," יונתן אמר, מבטו יציב יותר. "אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל."

נועם צחק. "אז אולי תתחיל ממה שאתה מרגיש." הוא לגם מהקפה שלו והוסיף, "לפעמים, השאלות שלנו הן התשובות."

ברחוב שממול, הרכבת עצרה, והדמות ירדה ממנה בצעדים מהוססים. תיק הבד שלו נחבט ברכות על ירכו עם כל צעד. הוא עצר ליד קיוסק קטן, קנה לעצמו בקבוק מים, ואז הביט סביבו, כאילו מחפש משהו או מישהו.

"אני חושב שהוא צודק," ענה יונתן. "אנחנו לא רק לומדים, אנחנו נבנים מזה."